Cycle la Paracha selon le Sforno: Ki tétsé.

[1] J’ai pu compulser une dizaine de traductions, elles vont toutes dans le même sens.

[1] Si l’on prétend que la Bible possède une grammaire, ce qui est une autre affaire.

[1] Hil’hote Malvé Vélové 5.1.

[1] Ce mot n’apparait pas dans le texte, mais il semble nécessaire de l’ajouter pour lui donner un semblant de cohérence.

[1] Contrairement à ce que l’on pense, le Talmud précise que quiconque prête de l’argent avec intérêt à un non juif, ne verra nulle bénédiction de cet argent. (A noter encore que même emprunter de l’argent avec intérêt n’est permis qu’en cas d’extrême nécessité).

[1] Rachi explique bien sur place : donne lui son usure.

[1] J’ai essayé d’être bref pour rendre compte d’un passage assez difficile.

[1] Je ne suis pas grammairien, mais sans doute le Talmud devait s’y connaitre. Quoi qu’il en soit certains autres verbes offrent une ambiguïté similaire ; on n’a qu’à penser au verbe ‘louer’ en français.

[1] Dont on sait qu’elle est mal vue par le Talmud.

[1] Pour ceux qui sont capables de se plonger dans la multitude des commentaires sur Maïmonide, on ne pourra que conseiller d’aller voir le Rééved, qui faute de ne pas avoir compris cela prête un faux commentaire à Maïmonide. De même pour Na’hamanide qui reprend le Rééved. On comprend aussi que Maïmonide est capable de brandir ce verset contre l’avis talmudique qui proposerait de ne pas rembourser ses dettes (הפקעת הלוואתו מותרת, la position de Rava semble cohérente avec celle exprimée en Baba Kama 113 : puisqu’il existe une obligation de payer l’usure qui est de l’argent que l’on n’a pas reçu, à plus forte raison devra-t-on payer le capital.)

ספורנו דברים פרק כג

 

(כא) לנכרי תשיך. תתן לו הרבית אם התנית עמו ולא תבגוד:

ולאחיך לא תשיך. אף על פי שהתנית עמו ושאתה מתרצה לפורעו אסור לך לתת לו רבית:

למען יברכך. כשלא תבגוד בנכרי ולא תחלל את השם:

 

רמב"ם הלכות מלוה ולוה פרק ה הלכה א

העכו"ם א וגר תושב לוין מהן ומלוין אותן ברבית שנאמר לא תשיך לאחיך לאחיך אסור ולשאר העולם מותר, ומצות עשה ב להשיך לעכו"ם שנאמר לנכרי תשיך מפי השמועה למדו שזו מצות עשה וזהו דין תורה. +/השגת הראב"ד/ ומצות עשה להשיך וכו' עד וזהו דין תורה. א"א אני לא מצאתי שמועה זו ואולי טעה במה שמצא בספרי (פרשת כי תצא) שנאמר שם לנכרי תשיך זו מצות עשה ופירושו משום דהוה ליה לאו הבא מכלל עשה שלא ישיך לישראל עכ"ל.+

 

 

Ajouter un commentaire
Code incorrect ! Essayez à nouveau